‪...‬טוען
 

החינוך הקהילתי במשגב - זכרונות של אלי מנברג - כללי 

משגב תאריך : 1982-01-01 | כתב : נירית סגל

 
אלי מנברג, המנהל הראשון של בי"ס משגב ובהמשך מנהל אגף החינוך במועצה, מתאר איך הונחו היסודות למערכת החינוך במשגב

ראשית החינוך הקהילתי במשגב

  • ההסטוריה של החינוך במשגב מנקודת מבט שלי
  • צעדים ראשונים:
  • גיבוש התפיסה הקהילתית במשגב בהקשר של משרד החינוך.
  • יש יותר מדרך אחת לארגן " מערכת חינוך קהילתית".
  • ספריה ומרכז המורים - מסד לבי"ס קהילתי משגב:
  • הגיונות סותרים בחינוך הציבורי הקהילתי:
  • הרציונאל ה"פסיכולוגי – חברתי" בבית הספר הקהילתי משגב וארגונו במתכונת של "בתים".
  • חינוך פורמאלי ובלתי פורמאלי בבי"ס הקהילתי משגב )שיעורי חובה/בחירה – רשות/חוגים(.
  • עבודת צוותים בבית הספר הקהילתי משגב.
  • קהילת חברת התלמידים.
  • "חברה הוגנת" – חינוך לערכי דמוקרטיה הומניסטית.
  • עברית וערבית – לא רק חילוף אותיות.
  • "קצב החיים" ו"מקצב המוזיקה" בבית הספר קהילתי משגב.
  • דפי הערכה, בחינות וציונים בבית הספר קהילתי משגב.
  • ביה"ס הקהילתי כפרי-תעשייתי)כפ"ת(- תוכנית לימודים ב"מרכזי למידה".
  • "מרכזי למידה" בתחום הסביבה. - תוכנית לימודים בתוך ומתוך הסביבה )טיולים( - חינוך טכנולוגי ב"מרכזי למידה".
  • חינוך ל"יהדות פלורליסטית".
  • שימוש ולימוד באמצעות מחשבים.
  • מקום ההורים בבית הספר הקהילתי משגב.
  • סוף תקופה וראשית עידן חדש.

ההיסטוריה של החינוך הקהילתי במשגב מתוארת מנקודת מבט אישית שלי


סיפור שעלול להישמע נוסטאלגי, חלילה דביק, כי מדובר בעלילות מתקופה של 'יבוש הביצות והפרחת השממה'. אז למען הסר ספק, באזור גוש שגב, לימים מוא"ז משגב, לא היו ביצות וגם לא שממה, אבל גם לא היו קהילות וממילא גם לא חינוך ציבורי. אני כמובן לא מדבר כאן על הישובים הערבים הרבים בסביבה שבחנו אותנו בסקרנות מהולה מן הסתם גם בחששות. אז כיצד ניתן לדבר על חינוך קהילתי ללא קהילות? את הכול צריך היה להמציא במאמץ משותף של הראשונים, שהגיעו לכאן כדי לממש את ההתיישבות החדשה, קהילות שנוצרו זה עתה בגליל המערבי יש מאין.

בשנים 1976 - 1977 החלטתנו רות ואנוכי לשנות כיון בחיינו, לעזוב את הכרך הגדול ולהצטרף לקבוצת יעד מהלך שהתממש בהדרגה, המשכתי לדלג בין מחנה הקרוונים לתל אביב. רק בשנת 1978 התמקמנו סופית באחד הקרוואנים בחוות יבור יחד עם בננו הבכור אמנון בן החמש ואביגיל תינוקת בת מספר חודשים. בשנה"ל הראשונה והשנייה אמנון נסע בהסעה של המועצה האזורית נעמן לבית הילדים/בית הספר בקיבוץ רמת יוחנן. נושא חינוך הילדים עמד בראש סדר העדיפויות של הקבוצה והמשימה הוטלה עלי (בהתנדבות כמובן).

המסמך הראשון שמתעד את התכנון של החינוך הקהילתי ("הספר הירוק") כתבתי עוד במהלך שנת הלימודים האקדמית 1976/7 בספריית אוניברסיטת תל אביב וסיימתיו בקרוון בחוות יבור רגע לפני שהוגש ע"י אריק רז רכז "ישובי גוש שגב", לשר החינוך זבולון המר ב-1978. חשבתי אז שחשוב לטייב את החינוך הציבורי במדינת ישראל ולפיכך המודל הקהילתי שפתחתי היה אמור להשקפתי להדגים את כיוון השינוי הרצוי ומכאן גם כותרתו היומרנית של ה"ספר הירוק": "מודל בית ספר קהילתי כפרויקט להדגמה ניסיונית". באותה עת שמשתי מרצה בב
חינוך משגב "אלי מנברג"